Vayedaber

Simple Havroutah

Eirouvine

Daf 26b

הָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וְהָא רַבָּנַן.

Traduction

This, the mishna here, is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer, while that, the other mishna, is in accordance with the opinion of the Rabbis.

Rachi non traduit

מתני' ר''א. כדאמר רבי אלעאי שמעתי מר''א:

כְּשֶׁתִּימְצֵי לוֹמַר, לְדִבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: הַמְבַטֵּל רְשׁוּת חֲצֵירוֹ — רְשׁוּת בֵּיתוֹ בִּיטֵּל. לְרַבָּנַן: הַמְבַטֵּל רְשׁוּת חֲצֵירוֹ — רְשׁוּת בֵּיתוֹ לֹא בִּיטֵּל.

Traduction

Rav Sheshet adds: When you examine the matter closely, you will find that according to the statement of Rabbi Eliezer, one who renounces his authority over his share in the courtyard to the other residents of the courtyard also renounces his authority over his own house. However, according to the opinion of the Rabbis, one who renounces his authority over his share in the courtyard to the other residents does not renounce his authority over his own house to them.

Rachi non traduit

רשות ביתו ביטל. ואע''ג דלא פריש בהדיא רשות ביתו דהא ודאי מתני' בדלא פירש דאי פירש לא מצי למימר ר' אלעאי בקשתי לי חבר ולא מצאתי דהא כ''ע מודו דשרי:

פְּשִׁיטָא!

Traduction

The Gemara expresses surprise at this comment: But it is obvious that this is the point over which the tanna’im disagree.

Rachi non traduit

פשיטא. דבהכי פליגי ולמה ליה לרב ששת לומר כשתימצי לומר:

אָמַר רַחֲבָה: אֲנָא וְרַב הוּנָא בַּר חִינָּנָא תַּרְגֵּימְנָא: לֹא נִצְרְכָא אֶלָּא לַחֲמִשָּׁה שֶׁשְּׁרוּיִן בְּחָצֵר אֶחָד וְשָׁכַח אֶחָד מֵהֶן וְלֹא עֵירַב.

Traduction

The Gemara answers: Raḥava said: Both Rav Huna bar Ḥinnana and I explained: Rav Sheshet’s explanation was necessary only with regard to the case of five people who lived in the same courtyard, one of whom forgot to join in an eiruv with the others.

Rachi non traduit

אמר רחבה אנא ורב הונא בר חיננא תרגימנא. להאי כשתימצי לומר דרב ששת למאי איצטריך:

ה''ג לא נצרכה אלא לחמשה ששרוין בחצר כו'. דאשמעינן רב ששת לשום לב להבין טעם מחלוקתן וללמוד הימנו דבר אחר דלר' אליעזר מבטל בעין יפה מבטל ולא אמרינן חצר דגלי גלי בית דלא גלי לא גלי ונילף מינה דהיכא דבטיל לחד מינייהו בטיל לכולהו ולא אמרינן למאן דגלי גלי למאן דלא גלי לא גלי ולרבנן צריך לבטל לכל אחד ואחד כי היכי דלגבי בית סבירא להו דמאי דלא פריש לא בטיל הכא נמי למאן דלא פריש לא בטיל וכולן אסורין דאע''ג דהאי דבטיל ליה עירב עם חבירו כי עירב מאתמול אדעתא דההיא חולקא לא עירב דההיא שעתא לאו דידיה הוא ודכוותיה תניא בהדר (לקמן עירובין דף ע:) אחד מן השוק שמת והיה לו בית בחצר והניח רשותו לאחד מבני החצר מבעוד יום דהיינו קודם שעירבו דכי עירב אדעתא דההיא חולקא נמי עירב אינו אוסר משחשיכה הרי זה אוסר:

לְדִבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: כְּשֶׁהוּא מְבַטֵּל רְשׁוּתוֹ, אֵין צָרִיךְ לְבַטֵּל לְכָל אֶחָד וְאֶחָד.

Traduction

According to the statement of Rabbi Eliezer, when he renounces his authority, he need not renounce it to each and every one of the residents, as we already know that Rabbi Eliezer holds that one who renounces authority does so in a generous manner, renouncing authority not only of his share in the courtyard, but also of his own house. Consequently, if he is required to renounce authority to many people, we assume that he does so even if this is not explicitly stated.

לְרַבָּנַן: כְּשֶׁהוּא מְבַטֵּל רְשׁוּתוֹ, צָרִיךְ לְבַטֵּל לְכָל אֶחָד וְאֶחָד.

Traduction

In contrast, according to the opinion of the Rabbis, when he renounces his authority, it does not suffice that he renounces it in favor of one person; rather, he must explicitly renounce it to each and every one, as we cannot presume that he renounces authority in a generous manner.

כְּמַאן אָזְלָא הָא דְּתַנְיָא: חֲמִשָּׁה שֶׁשְּׁרוּיִן בְּחָצֵר אֶחָד וְשָׁכַח אֶחָד מֵהֶן וְלֹא עֵירַב, כְּשֶׁהוּא מְבַטֵּל רְשׁוּתוֹ, אֵין צָרִיךְ לְבַטֵּל רְשׁוּת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד. כְּמַאן? כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר.

Traduction

The Gemara continues: In accordance with which tanna is the ruling that was taught in the following baraita? If five people lived in the same courtyard, and one of them forgot and did not join in an eiruv with the other residents, when he renounces his authority, he need not renounce his authority to each and every one of the residents. The Gemara asks: In accordance with whose opinion is it? It is in accordance with Rabbi Eliezer, as explained above.

רַב כָּהֲנָא מַתְנֵי הָכִי. רַב טַבְיוֹמֵי מַתְנֵי הָכִי: כְּמַאן אָזְלָא הָא דְּתַנְיָא: חֲמִשָּׁה שֶׁשְּׁרוּיִם בְּחָצֵר אֶחָד וְשָׁכַח אֶחָד מֵהֶן וְלֹא עֵירַב, כְּשֶׁהוּא מְבַטֵּל רְשׁוּתוֹ אֵינוֹ צָרִיךְ לְבַטֵּל רְשׁוּת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, כְּמַאן? אָמַר רַב הוּנָא בַּר יְהוּדָה אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: כְּמַאן? כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר.

Traduction

Rav Kahana taught the passage this way, as cited above, that it was Raḥava and Rav Huna bar Ḥinnana who applied Rav Sheshet’s explanation to the case of the five people living in the same courtyard. Rav Tavyomei, on the other hand, taught it as follows, that it was Rav Sheshet himself who applied it to that case: In accordance with which tanna is the ruling that was taught in the following baraita? If five people lived in the same courtyard, and one of them forgot and did not join in an eiruv with the other residents, when he renounces his authority, he need not renounce his authority to each and every one of the residents. This statement is in accordance with whose opinion? Rav Huna bar Yehuda said that Rav Sheshet said: In accordance with whom? In accordance with Rabbi Eliezer.

Rachi non traduit

רב כהנא מתני הכי. להאי כשתימצי לומר דרב ששת אמתניתין ורחבה ורב הונא הוא דתרגמוה לאגמורינן מינה אחמשה שעירבו בחצר כו' הוא דאתא:

ורב טביומי מתני. דרב ששת בהדיא אמרה עלה:

כר' אליעזר. דאמר מבטל בעין יפה מבטל:

אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי: לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, אִי אָמַר: לָא מְבַטֵּילְנָא, וּלְרַבָּנַן, אִי אָמַר: מְבַטֵּילְנָא — מַאי?

Traduction

Rav Pappa said to Abaye: According to the opinion of Rabbi Eliezer, which presumes that one renounces his authority over his house as well, if one who forgot to join in an eiruv with the other residents of the courtyard explicitly stated: I am not renouncing authority of my house, and likewise, according to the opinion of the Rabbis, if he explicitly stated: I am renouncing authority of my house, what is the halakha in such cases?

Rachi non traduit

לרבי אליעזר. דאמר מסתמא ביטל רשות ביתו:

אם אמר. בהדיא לא בטילנא רשות ביתו מי הוי ביתו מותר להן או לא:

ולרבנן. דאמרי מסתמא לא ביטל רשות ביתו אמר בהדיא מבטילנא לכו אף רשות ביתו מבטיל אי לא:

טַעְמָא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מִשּׁוּם דְּקָסָבַר: הַמְבַטֵּל רְשׁוּת חֲצֵירוֹ, רְשׁוּת בֵּיתוֹ בִּיטֵּל. וְהַאי אָמַר: אֲנָא לָא מְבַטֵּילְנָא.

Traduction

The Gemara clarifies: Is Rabbi Eliezer’s reason because he maintains in general that one who renounces authority over his share in a courtyard to the other residents presumably also renounces to them authority over his own house, but that since this person explicitly stated: I am not renouncing authority of my house, he therefore maintains his authority?

אוֹ דִילְמָא, טַעְמָא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מִשּׁוּם דְּבַיִת בְּלָא חָצֵר לָא עֲבִידִי אִינָשֵׁי דְּדָיְירִי. וְכִי קָאָמַר לָא מְבַטֵּילְנָא — לָאו כָּל כְּמִינֵּיהּ, אַף עַל גַּב דְּאָמַר דָּיַירְנָא — לָאו כְּלוּם קָאָמַר.

Traduction

Or perhaps Rabbi Eliezer’s reason is because people do not generally live in a house without a courtyard, and therefore anyone who renounces authority over his share in a courtyard automatically renounces authority over his own house regardless of what he says. Therefore, when he says: I am not renouncing authority over my house, it is not in his power to do so, as even though he says: I will continue to live in and retain authority over my house, he has said nothing.

Rachi non traduit

ביתא בלא חצר. כיון דאסר עצמו בחצרו שביטל להם:

לאו כל כמיניה. דכיון דלית ליה חצר דירת בית לא כלום היא לדידיה:

וּלְרַבָּנַן, אִי אָמַר: מְבַטֵּילְנָא. מַאי טַעְמָא דְרַבָּנַן? מִשּׁוּם דְּקָסָבְרִי: הַמְבַטֵּל רְשׁוּת חֲצֵירוֹ — רְשׁוּת בֵּיתוֹ לֹא בִּיטֵּל, וְהַאי אֲמַר מְבַטֵּילְנָא.

Traduction

And the question likewise arises according to the opinion of the Rabbis. If one explicitly stated: I am renouncing authority of my house as well, what is the halakha? Is the reason for the opinion of the Rabbis because they maintain that one who renounces authority over his share in a courtyard to the other residents presumably does not renounce authority over his own house to them, but since this person explicitly stated: I am renouncing authority over my house, the other residents should be permitted to carry?

אוֹ דִילְמָא, טַעְמָא דְרַבָּנַן מִשּׁוּם דְּלָא עֲבִיד אִינִישׁ דִּמְסַלֵּק נַפְשֵׁיהּ לִגְמָרֵי מִבַּיִת וְחָצֵר, וְהָוֵי כִּי אוֹרֵחַ לְגַבַּיְיהוּ. וְהַאי כִּי אָמַר מְבַטֵּילְנָא — לָאו כָּל כְּמִינֵּיהּ קָאָמַר.

Traduction

Or perhaps the reason for the opinion of the Rabbis is because one does not usually remove himself entirely from a house and courtyard, making himself like a guest among his neighbors. And therefore, when he states: I am renouncing authority over my house, it is not in his power to do so, and his statement is disregarded.

Rachi non traduit

והאי כי אמר מבטילנא. בטלה דעתו אצל כל אדם ולא ביטל אלא חצר:

אֲמַר לֵיהּ: בֵּין לְרַבָּנַן בֵּין לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, כֵּיוָן דְּגַלִּי דַּעְתֵּיהּ — גַּלִּי.

Traduction

Abaye said to Rav Pappa in answer to his question: Both according to the Rabbis and according to Rabbi Eliezer, once one has revealed his wishes, he has revealed them, and everything follows his express wishes.

וְכֵן שָׁמַעְתִּי מִמֶּנּוּ שֶׁיּוֹצְאִים בְּעַרְקַבָּלִין בְּפֶסַח. מַאי עַרְקַבָּלִין? אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: אַצְווֹתָא חָרוּזְיָאתָא.

Traduction

The mishna records yet another teaching handed down by Rabbi Elai: And I also heard from Rabbi Eliezer another halakha, that one may fulfill his obligation to eat bitter herbs on Passover with arkablin, a certain bitter herb. The Gemara asks: What is arkablin? Reish Lakish said: It is Atzvata ḥaruziyata, a type of fiber that wraps itself around a date palm.

Rachi non traduit

אצוותא חרזייתא. סיב עבה הגדל סביב הדקל ונכרך ועולה בו כלולבי גפנים. חרזייתא תכופות הרבה יחד כמחרוזות וטעם מרור בו:

Tossefoth non traduit

ולא מצאתי לי חבר. היינו דוקא בתלמידיו דתניא בכל שעה (פסחים דף לט.) עד שבאתי אצל ר''א בן יעקב והודה לדברי אי נמי לא מצא חבר ששמע מר''א קאמר:

אצוותא חרוזייתא. פירש בקונטרס סיב עבה הגדל סביב הדקל ונכרך ועולה כלולבי גפנים ואין נראה לר''י דבפ' כל שעה (פסחים דף לט.) אמרי' מה מצה מין זרעים אף מרור מין זרעים והתם אמרינן דחרחבינא אצוותא דדיקלא ואפשר דהן ב' מינין ושניהן נכרכין סביב הדקל:

הֲדַרַן עֲלָךְ עוֹשִׂין פַּסִּין

Traduction

MISHNA: One may establish a joining of houses in courtyards [eiruv ḥatzerot] in order to permit carrying on Shabbat in a courtyard shared by two or more houses, and one may establish a joining of Shabbat borders [eiruv teḥumin] in order to extend the distance one is permitted to walk on Shabbat; and similarly, one may merge courtyards in order to permit carrying in an alleyway shared by two or more courtyards. This may be done with all kinds of food except for water and salt, as they are not considered foods and therefore may not be used for these purposes.

מַתְנִי' בַּכֹּל מְעָרְבִין וּמִשְׁתַּתְּפִין, חוּץ מִן הַמַּיִם וּמִן הַמֶּלַח.

Traduction

The mishna continues with two similar principles: All types of food may be bought with second-tithe money, which must be taken to Jerusalem and used to purchase food (Deuteronomy 14:26), except for water and salt. Similarly, one who vows that nourishment is prohibited to him is permitted to eat water and salt, as they are not considered sources of nourishment.

Rachi non traduit

מתני' בכל מערבין עירובי חצירות ותחומין:

ומשתתפין. במבוי:

חוץ מן המים ומן המלח. דלאו מידי דמזון הן וטעמא דעירוב משום דדעתו ודירתו במקום מזונותיו הוא וכיון שנתנו כל בני החצר כדי מזונן בבית אחד נעשה כאילו כולן דרים בתוכו ונמצאו כולן רשות אחת וכו' וכן בעירובי תחומין נעשה כמי ששכב שם ומשם יש לו אלפים אמה לכל רוח הלכך דבר מזון בעינן:

Tossefoth non traduit

מתני' בכל מערבין. פי' בקונט' עירובי חצירות ותחומין ואין נראה דבעירובי חצירות בעינן פת לכולי עלמא בפרק הדר (לקמן עירובין דף עא:) וכל האי פירקא מוכח דאיירי בתחומין:

וְהַכֹּל נִיקָּח בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר, חוּץ מִן הַמַּיִם וּמִן הַמֶּלַח. הַנּוֹדֵר מִן הַמָּזוֹן — מוּתָּר בְּמֶלַח וּבְמַיִם.

Traduction

It was further stated with regard to the laws of joining courtyards that one may establish an eiruv teḥumin for a nazirite with wine, even though he is prohibited to drink it, because it is permitted to others. And similarly, one may establish an eiruv teḥumin for an Israelite with teruma, even though he may not eat it, because it is permitted to a priest. The food used for an eiruv teḥumin must be fit for human consumption, but it is not essential that it be fit for the consumption of the one for whom it is being used. Summakhos, however, says: One may only establish an eiruv teḥumin for an Israelite with unconsecrated food.

Rachi non traduit

בכסף מעשר. בתוך ירושלים כשהוא מוציאו [לצורך מאכלו] כדכתיב (דברים י''ד:כ''ו) ונתתה הכסף בכל אשר תאוה נפשך:

חוץ מן המים ומלח. בגמרא מפרש טעמא דלאו פרי מפרי הוא:

מְעָרְבִין לַנָּזִיר בְּיַיִן וּלְיִשְׂרָאֵל בִּתְרוּמָה. סוֹמְכוֹס אוֹמֵר: בְּחוּלִּין.

Traduction

It was additionally stated that one may establish an eiruv teḥumin for a priest in a beit haperas, a field containing a grave that was plowed over. There is doubt as to the location of bone fragments in the entire area. A priest is prohibited to come into contact with a corpse, and therefore may not enter a beit haperas. Rabbi Yehuda says: An eiruv teḥumin may be established for a priest even between the graves in a graveyard, an area which the priest may not enter by Torah law,

Rachi non traduit

מערבין לנזיר. עירובי תחומין:

ביין. ואף על גב דלא חזי לדידיה חזי לאחריני וכיון דמזונא הוא גבי אחריני שרו ליה רבנן:

ולישראל בתרומה. דהא חזיא לכהן:

סומכוס אומר בחולין. אבל לא בתרומה דמידי דחזי ליה בעינן ובגמרא מפרש מאי טעמא לא פליג סומכוס איין לנזיר:

וְלַכֹּהֵן בְּבֵית הַפְּרָס. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֲפִילּוּ בֵּין הַקְּבָרוֹת.

Traduction

Rachi non traduit

ולכהן בבית הפרס. סתמא היא ולאו סומכוס קאמר לה מניחין עירוב לכהן בבית הפרס אע''ג דבעינן דמצי למיזל ולמישקליה ומיכליה התם דאי לא מצי אזיל התם היכי קני שביתה בההוא דוכתא למהוי כאילו שבת שם בבית הפרס שפיר דמי דספיקא דרבנן הוא ומותר ליכנס ע''י נפוח:

Tossefoth non traduit

ולכהן בבית הפרס. וא''ת בפסחים (דף צב.) אמר אונן ומצורע ובית הפרס בעושי פסח לא העמידו דבריהם במקום כרת פירוש לא העמידו דבריהם לטמאותו משום דאיכא כרת אם לא יעשה פסח והכא משמע דאפי' בשביל עירוב לא העמידו דבריהם והתם נמי ע''י בדיקה דרב יהודה איירי דקאמר אבית הפרס כדתנן ושוין ב''ש וב''ה שבודקין לאוכלי פסחים ואין בודקין לאוכלי תרומה וקאמר מאי בודקין א''ר יהודה אמר שמואל מנפח אדם בבית הפרס והולך לו ואף ע''ג דמפרש התם בפרק בתרא דאהלות (משנה ד) אהך משנה כיצד הוא בודק מביא עפר שהוא יכול להסיטו ונותן לתוך כברה שנקביה דקין וממחה אם יש עצם כשעורה טמא ההיא בדיקה מיירי אם כבר עבר ובדיקת דרב יהודה איירי אם רוצה לעבור וה''פ מאי בודקין אם רוצה לעבור וי''ל דהא דקאמרינן התם דלא העמידו דבריהם במקום כרת היינו משום דאיכא נמי כרת לעושי פסח בטומאה ולכך דוקא לעושי פסח לא העמידו דבריהם אע''ג דאיכא כרת כיון דאי לא עביד נמי פסח איכא כרת אבל אין בודקין לאוכלי תרומה אף על גב דליכא כרת לאוכלי תרומה בטומאה כיון דאיכא מיתה העמידו דבריהם והכי אמרינן בחומר בקדש (חגיגה דף כה:) לעושי פסח לא העמידו דבריהם במקום כרת פי' אפי' במקום כרת לאוכלי תרומה העמידו דבריהם במקום מיתה פי' אף על גב דליכא כרת אלא מיתה כדפרישית אבל הכא דטומאת כהן ליכא כרת אלא לאו לא העמידו דבריהם במקום מצוה דאפי' אם מערבין לדבר הרשות אורחא דמלתא הוא לערב לדבר מצוה כדאמר בפ' כיצד משתתפין (לקמן עירובין דף פב.) ובמצוה רבה אפי' בלא ניפוח התירו כגון ללמוד תורה ולישא אשה ולדון ולערער עמהם כדי להציל מידם כדאמר במס' ע''ג (דף יג.) ובפרק מי שהוציאוהו (לקמן עירובין דף מ'.) דמדלא מייתי התם הא דרב יהודה משמע דבלא ניפוח איירי ולכך נקט נמי הנך מצות ולא נקט אחריני וכן מצינו דמשום כבוד הבריות התירו לטמא בטומאה דרבנן במי שמתו (ברכות דף יט:) גבי מדלגין היינו ע''ג ארונות:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source